סטריקוב נ' רשף בטחון בע"מ

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית

1.המחלוקת העיקרית מושא הליך זה נוגעת לנסיבות סיום עבודתו של התובע, והאם הינו זכאי לפיצויי פיטורים. מחלוקות נוספות נוגעות לזכאותו להפרשי שכר, זכויות סוציאליות ולהחזר סכומים שנוכו משכרו.

2.מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העיד מר יוסף כהן, מנהל החשבונות הראשי בנתבעת.

3.להלן עובדות הרקע:

א.הנתבעת – רשף ביטחון (1993) בע"מ - הינה חברה העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה. לא הוכח כי הנה חברה בארגון הארצי של מפעלי השמירה לעניין תחולת ההסכם הקיבוצי בענף השמירה, ומשכך חלים עליה צווי ההרחבה בענף, כל אחד בהתאם לתקופת חלותו – הן צו ההרחבה מיום 31.12.73 (להלן – צו ההרחבה הישן) והן צו ההרחבה שפורסם ביום 14.7.09 והרחיב את הוראותיו של ההסכם הקיבוצי מיום 2.11.08 (להלן – צו ההרחבה החדש).

ב.התובע, מר סרגיי סטריקוב, עבד אצל הנתבעת החל מיום 6.1.07 ועד ליום 13.6.10. התובע הועסק כשומר, חלק מהחודשים במשרה מלאה וחלקם במשרה חלקית (לפי חישוב הנתבעת בסיכומיה – בהיקף משרה ממוצע של 78%).

ג.התובע קיבל שכר שעתי, שעמד בשנת עבודתו האחרונה על סך של 20.70 ₪.

ד.ביום 17.5.10 שלח התובע לנתבעת מכתב התראה (נספח א' לתצהירו; להלן – מכתב ההתראה הראשון), בו נכתב כדלקמן:

"מבקש למסור לידי, תוך 14 ימים מהיום את הסכמת החברה בכתב על כך שהחברה תתחיל לשלם לי זכויות שלא שולמו או שולמו בחסר, כמו הבראה (עבור שנה אחרונה, וגם הפרשים עבור שנים קודמות), הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים (מבוצעות לפי משכורת לא נכונה), גמול שעות נוספות (לא משולם לי), ימי חופשה (נצברים בחסר), ימי מחלה (נצברים בחסר), הפרשי שכר, תוספת ענפית (משולמת בחסר), תוספת וותק (לא משולמת לי), ניכויים (שווי מתנות במרץ 2010)".

התובע הבהיר כי "אם ההסכמה בכתב לא תימסר לידי תוך (ה)מועד הנ"ל, איאלץ להתפטר מהחברה תוך זכאות לפיצויי פיטורים. אם אין לחברה כוונה למסור לידי את ההסכמה בכתב, נא לראות בתקופה של 14 ימים לצורכי התראה זו כחלק מתקופת הודעה מוקדמת".

ה.ביום 23.5.10 השיבה הנתבעת למכתב ההתראה הראשון, במכתב מאת מנהל התפעול הארצי שלה, מר ירון לביא, בו נרשם כדלקמן (נספח ב' לתצהיר התובע) - "מבדיקה שערכתי עולה כי זכויותיך כובדו, אחת לאחת, במלואן ובמועד. נראה כי גמרת אומר להפסיק את עבודתך בחברתנו ועתה הנך מנסה ליצור תשתית משפטית אשר תעניק לך סעדים שאינן(ם) מגיעים לך. בכל אופן ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, הינך מוזמן להגיע לפגישה עם מנהל סניף מרכז, מר יניב כחלון... על מנת לבדוק בתאום מול מחלקת הנהלת החשבונות בחברתנו את טענותיך ולעדכננו (ב)כוונותיך המקצועיות הסופיות".

ו.ביום 2.6.10 התקיימה פגישה בין התובע לבין נציגי הנתבעת. הצדדים חלוקים באשר ליעילות הפגישה: לגרסת התובע, פירט במסגרת הפגישה את הזכויות המגיעות לו, אך "חשתי שאני מדבר עם הקירות, שכן דבריי לא זכו כלל להתייחסות המנהל" (סעיף 7 לתצהירו). לגרסת הנתבעת, דרישות התובע הועברו באופן מיידי לטיפול ולבדיקה של מנהל החשבונות הראשי מר כהן (סעיף 11 לתצהירו – הגם שלא נכח בפגישה, והנתבעת לא העידה כל עד שנכח בה).

ביום 3.6.10 שלח התובע מכתב התראה נוסף, שנוסחו כדלקמן (נספח ג' לתצהירו; להלן: מכתב ההתראה השני):

"מבקש למסור לידי תוך 7 ימים מהיום את הסכמת החברה בכתב לתשלום כל הזכויות המפורטות בסעיף 1 להתראתי מיום 17.5.10. בפגישה אתמול שוב פירטתי את הזכויות המגיעות, ומקווה שזה יעזור. מצרף למכתבי זה פירוט הפרשי שכר למרות שהפירוט כבר נמסר לכם בפגישה אתמול ובהזדמנויות קודמות" (אם כי לא הוגש פירוט כלשהו שצורף כנספח למכתב – ס.ד.מ).

גם כאן הבהיר התובע כי "אם ההסכמה בכתב לא תימסר לידי תוך (ה)מועד הנ"ל, איאלץ להתפטר. אם אין לחברה כוונה למסור לידי את ההסכמה בכתב, נא לראות בתקופה של 7 ימים אלו כחלק מתקופת הודעה מוקדמת".

ביום 9.6.10 השיבה הנתבעת (באמצעות מר לביא) למכתב ההתראה השני, כדלקמן (נספח ד' לתצהיר התובע): "הח"מ נפגש איתך... והבהיר לך כי כל טענותיך יבדקו לעומק בימים הקרובים. טענות שימצאו צודקות יבואו לידי ביטוי בשכר מאי 2010. שאר טענותיך נבדקו ונמצאו כלא צודקות או לא ניתן לטפל בהם בלי שתעביר פירוט מדויק לטענות שהועלו". אין מחלוקת כי השינוי היחידי שבא לידי ביטוי בפועל בתלוש חודש מאי 2010 הינו תשלום דמי הבראה, בסך של 1,530 ₪.

ביום 13.6.10 הודיע התובע בכתב על התפטרות, שנכנסה לתוקפה באותו מועד. במכתב ההתפטרות (נספח ה' לתצהירו) כתב כי "לא פעלתם בהתאם לאמור בהתראותי... על כן, אני מודיע בזאת על התפטרותי בדין מפוטר שנכנסת לתוקף החל מהיום...".

ביום 19.9.10 שיגר ב"כ התובע מכתב לנתבעת (נספח ו' לתצהיר התובע), והציג את דרישותיו הכספיות של התובע, בין היתר נוכח התפטרותו הנטענת בדין מפוטר.

להלן נבחן כל רכיב מתביעתו של התובע – כאשר ראשית תובא התשתית העובדתית הרלוונטית, ולאחריה הכרעתנו.